דברו איתנו

השאירו פרטים  ונשמח לחזור אליכם עם תשובות מקצועיות

 

תל-אביב
מעוניין ב...

שאלות נפוצות

הבחינה הפסיכומטרית
מבנה הבחינה
ציוני הבחינה
הרפורמה
חשיבה מילולית
חשיבה כמותית
פרק האנגלית
הבחינה הפסיכומטרית

מהי הבחינה הפסיכומטרית?
הבחינה הפסיכומטרית היא כלי בו משתמשים מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל על מנת לחזות את סיכויי ההצלחה של מועמד מסוים בלימודים באותם מוסדות. הבחינה מנסה לדרג את כל הנבחנים על סולם הערכה אחיד כדי לקבוע את סף הקבלה לאוניברסיטה. בפועל, מתפקדת הבחינה הפסיכומטרית כבחינת מיון וקבלה ללימודים גבוהים.
הבחינה נכתבת, מועברת ונבדקת ע"י המרכז הארצי לבחינות ולהערכה.
ניתן ליצור קשר ישיר עם המרכז הארצי באמצעות אתר האינטרנט שלו (www.nite.org.il) או דרך כתובתו: ת.ד. 26015 ירושלים 91260, טלפון: 02-6759555.

באילו מועדים נערכת הבחינה הפסיכומטרית?
הבחינה נערכת בחמישה מועדים בכל שנה, בחודשים פברואר, אפריל, יולי, אוקטובר ודצמבר. אין כל הבדל בין המועדים מבחינת רמת הקושי של הבחינה או הציון הממוצע שמקבלים הנבחנים.

כיצד נרשמים לבחינה הפסיכומטרית?
ההרשמה לבחינה נעשית באמצעות ערכת הרשמה שאותה ניתן לרכוש בחנויות הספרים השונות (בעלות של 40 ₪). לאחר קניית הערכה יש לשלם למרכז הארצי את דמי ההשתתפות בבחינה (דרך בנק הדואר) בסך 530 ₪. בתגובה, המרכז הארצי שולח זימון לבחינה ובו יפורטו הפרטים האישיים שלך ומקום הבחינה.
ניתן להירשם לבחינה הפסיכומטרית גם דרך האינטרנט באתר www.nite.org.il (ולשלם באמצעות כרטיס אשראי), אם רוצים לוותר על קניית ערכת ההרשמה ולחסוך 40 ש"ח. במקרה כזה לא מקבלים את ערכת ההרשמה, אבל ניתן להוריד אותה אל המחשב האישי דרך אתר המרכז הארצי.  

האם ניתן להיבחן יותר מפעם אחת?
בוודאי. אין הגבלה על מספר הפעמים שאדם כלשהו יכול להיבחן בבחינה. המגבלה היחידה בנושא זה קובעת כי לא ניתן להיבחן בשני מועדים ברצף. כלומר, חובה לדלג על מועד אחד לפני שניתן לגשת שוב. לדוגמה, אם נבחנתם במועד פברואר, לא תוכלו לגשת לבחינה במועד אפריל, אך כן תוכלו לגשת במועד יולי.באילו שפות ניתן להיבחן?

מרבית הנבחנים עוברים את הבחינה בשפה העברית, אבל בחלק מהמועדים ניתן להיבחן גם בשפות נוספות: ערבית, רוסית, צרפתית, ספרדית, ונוסח משולב/אנגלית (לדוברי אנגלית). הבחינה בשפות שאינן עברית אינה מתקיימת בכל המועדים ואם ברצונך לגשת לבחינה כזו, עליך לוודא שהיא מתקיימת במועד שאליו אתה ניגש.

האם ניתן לקבל הקלות בבחינה על סמך אבחון?
המרכז הארצי אינו מכיר באופן גורף בהקלות שניתנו ע"י משרד החינוך במסגרת בחינות הבגרות. המרכז הארצי מאשר הקלות בבחינה רק למי שסובל מליקוי למידה משמעותי ומוכח ובין היתר מציע בחינות עם הארכת זמן, בחינה ממוחשבת בת שלושה פרקים (מפע"ם), הפסקות בין הפרקים, שימוש במחשבון לארבע פעולות חשבון, והתאמה למגבלות פיזיות (חירשות, עיוורון וכו'). הטיפול בבקשה לקבלת הקלות בבחינה אורך זמן רב ולכן יש להקדים ולהירשם.

מה צריך להביא ליום הבחינה?

ליום הבחינה יש להצטייד בתעודה מזהה רשמית (תעודת זהות, דרכון או רישיון נהיגה), עפרונות HB2 ומחק. כמו-כן, מומלץ להביא מחדד, סטופר או שעון יד, ומעט אוכל ושתייה. ניתן להביא גם אטמי אוזניים, אך אסור שאלו יהיו מחוברים בחוט זה לזה.
את טופס הזימון לבחינה, בו מפורט מיקום הכיתה בו תבחנו אין חובה להביא, אך מומלץ לעשות זאת, כיוון שהוא יוכל להקל עליכם למצוא את החדר בו אתם נבחנים.

האם אפשר ללמוד לבד לקראת הבחינה?

למידה לבחינה שלא במסגרת קורס הכנה כלשהו היא אפשרית, אך מדובר במשימה לא פשוטה. על מנת שיוכל למצות את יכולתו בבחינה, נדרש מהנבחן להכיר היטב את נושאי הבחינה ואת סוגי השאלות בה, ולדעת מהן דרכי הפתרון הטובות ביותר שעומדות לרשותו. בקורס ההכנה לבחינה של אנקורי פסיכומטרי מושם דגש על כל אלו, לצד תרגול רב והנחייה אישית מצד המדריך. כל אלו מסייעים מאוד לשיפור מיצוי היכולת בבחינה ולהשגת ציון גבוה יותר.

האם ניתן לרכוש את ספרי ההכנה לבחינה של חברת אנקורי פסיכומטרי?

כן. ערכת ספרי הפסיכומטרי של אנקורי מוצעת למכירה בחנויות הספרים המובילות, וגם בדף הפייסבוק של "אנקורי בגרות ופסיכומטרי".

מבנה הבחינה

כיצד בנויה הבחינה הפסיכומטרית?
הבחינה היא "מבחן אמריקאי" (מבחן רב-ברירה) שבו לכל שאלה יש ארבע תשובות אפשריות ורק אחת מהן נכונה. הבחינה מורכבת משלושה נושאים (מילולי, כמותי ואנגלית) ובנויה מ-8 פרקים: שישה פרקים קובעים את הציון (שניים בכל אחד מנושאי הבחינה) הנקראים "פרקי האמת" ושני פרקים נוספים מכונים "פרקי פיילוט" ואינם נחשבים בשקלול הסופי של הציון. פרקי הפיילוט מאפשרים למרכז הארצי להשוות בין מועדים ונוסחים שונים של הבחינה כדי להבטיח הערכה אחידה וכן כדי לנסות שאלות חדשות על ציבור הנבחנים. עם זאת, כיוון שאין דרך מהימנה להבדיל בזמן הבחינה בין פרק פיילוט לפרק אמיתי (כזה המשפיע על הציון), הרי שהבחינה מורכבת הלכה למעשה משמונה פרקים, ויש לייחס לכל אחד מהם אותה מידה של חשיבות.
בנוסף, בתחילת הבחינה מופיעה מטלת כתיבה שבמסגרתה יש לכתוב חיבור באורך של 25-50 שורות בנושא שיינתן לכם. מטלת הכתיבה מהווה רבע מהציון בחשיבה מילולית.

כמה זמן מוקדש לכל פרק?
למטלת הכתיבה מוקדשות 30 דקות. לכל אחד מהפרקים האחרים מוקדשות 20 דקות.

ציוני הבחינה

כיצד מחושב הציון בבחינה?
כל תשובה נכונה בבחינה (ללא קשר לסוג השאלה), מזכה אותך בנקודה אחת.
תשובות שגויות אינן מורידות את הציון, ולכן בכל מקרה שבו לא יודעים את התשובה, כדאי לנחש.
סיכום כלל הנקודות האלה הוא ציון הגלם.
כדי להתאים את הציון למבחנים במועדים ובנוסחים אחרים, ציון הגלם מתורגם לסולם אחיד שבו מקבלים בכל אחד משלושת חלקי הבחינה 50-150 נקודות.
הציון הפסיכומטרי הכללי (זה שנחשב בסופו של דבר בקבלה לאוניברסיטה) הוא בעצם ממוצע משוקלל של הציונים שלך בשלושת התחומים האלה, שבו יש לחלק הכמותי והמילולי משקל כפול מאשר לחלק האנגלית.
הציון הפסיכומטרי הכללי ניתן בסופו של דבר בסולם של 200-800 נקודות.
רק 5% מהנבחנים מקבלים מעל 700 בבחינה, והממוצע הארצי הוא כ-530. 

לאחרונה הודיע המרכז הארצי שייחשב עבור על נבחן שני ציונים נוספים: ריאלי (שבו החלק הכמותי מהווה 60% מהציון) והומאני (שבו החלק המילולי מהווה 60% מהציון), בהתאם למסלול הלימודים המתוכנן של כל נבחן.

כיצד ומתי מתפרסמים הציונים?
המרכז הארצי מתחייב לדווח על הציונים בדואר ודרך האינטרנט תוך 45 ימים מיום הבחינה. בדרך כלל זמן ההמתנה קצר יותר. הציון מועבר באופן אוטומטי לאוניברסיטאות/טכניון, אלא אם ביקשת אחרת, וניתן לבקש להעביר את הציון גם למוסדות אחרים אליהם אתה שוקל להירשם.
ספח ובו מפורט ציונו של כל נבחן נשלח בדואר לביתו של הנבחן, ובמקביל מתפרסם גם באתר האינטרנט של המרכז הארצי. לאחרונה, מאפשר המרכז הארצי לנבחנים לבקש כי ציונם יישלח אליהם גם בדואר האלקטרוני.

לכמה שנים תקף הציון?
הציון בבחינה תקף ל-7 שנים לפחות.

מה אומר עליי הציון שקיבלתי?
הבחינה הפסיכומטרית אינה מודדת אינטליגנציה, וכל תפקידה הוא לנסות ולחזות את מידת ההצלחה של הנבחן בלימודים גבוהים. הבחינה אינה כלי מיון מושלם: היא מנפה אנשים טובים ומעבירה אנשים פחות טובים על בסיס מספר מצומצם של תכונות שהיא בודקת ואין בה התייחסות למרכיבים חשובים מאוד להצלחה בלימודים כמו מוטיבציה, השקעה, יצירתיות ועוד. על פי מחקרים של המרכז הארצי עצמו, הבחינה היא בעלת יכולת ניבוי טובה של הצלחה בלימודים וכרגע היא כלי המיון המרכזי שעליו מתבססים מוסדות ההשכלה הגבוהה בארץ בתהליך מיון המועמדים. 

הרפורמה

מהי "הרפורמה בבחינה הפסיכומטרית"?
הבחינה הפסיכומטרית היא בחינה דינאמית, כלומר, מרכיביה משתנים מעת לעת. במסגרת הרפורמה בבחינה הפסיכומטרית שנערכה באוקטובר 2012 שונה הרכב הבחינה, כך שכעת היא כוללת מטלת כתיבה. כמו-כן, השתנה מספר השאלות בכל פרק, הזמן לפתרון כל פרק קוצר, וחלק מסוגי השאלות השתנו.

חשיבה מילולית

מה כולל חלק החשיבה המילולית?
חלק החשיבה המילולית בבחינה כולל שני חלקים: מטלת הכתיבה ופרקי השאלות האמריקאיות.

מהי מטלת הכתיבה?
מטלת הכתיבה נוספה לבחינה במועד אוקטובר 2012. במסגרת מטלה זו יוצג לנבחנים נושא כלשהו ובעקבותיו תוצג שאלה מנחה. על הנבחן לכתוב חיבור שאורכו נע בין 25 ל-50 שורות, בו יתבקש להביע את עמדתו ביחס לנושא ולשאלה המנחה.
לצורך כך, מוקדשות למטלה 30 דקות.

מה מטרתה של מטלת הכתיבה?
מטלת הכתיבה נועדה לבחון את יכולת הכתיבה העיונית של הנבחן. בכתיבה עיונית, בניגוד לכתיבה סיפורית או אישית, הכותב מתבקש להתייחס לנושא כלשהו, להביע את עמדתו ביחס אליו ולהציע נימוקים לעמדתו זו.

האם ישנה אפשרות בחירה בין שאלות במטלת הכתיבה?
לא. המטלה כוללת שאלה אחת בלבד אשר חובה לענות עליה. לטענת המרכז הארצי, נמצא כי מתן אפשרות בחירה בין שאלות אינה מביאה לעלייה בציון המטלה.

האם ישנה חשיבות לאורך החיבור?
כאמור, אורכו של החיבור צריך לנוע בין 25 ל-50 שורות. בחיבורים שאורכם פחות מ-25 נקודות יורדו נקודות בציון, ואילו כל חריגה מעבר ל-50 שורות לא תיבדק. בתוך טווח השורות הנדרש, אין כל הבדל בציון שניתן. כלומר, חיבור שאורכו 26 שורות יוכל לקבל את אותו הציון כמו חיבור שאורכו 49 שורות. עם זאת, המרכז הארצי מציין כי לרוב, אורכו של חיבור טוב יהיה בין 30 ל-40 שורות.

כיצד נבדקת מטלת הכתיבה?
ניתן להעריך כתיבה עיונית בכמה ממדים. החיבור שתכתבו בבחינה הפסיכומטרית יוערך בשניים: תוכן החיבור והלשון בה הוא כתוב.
ממד התוכן יוערך על פי קריטריונים כגון: הרלוונטיות של תוכן החיבור לנושא המטלה, המידה שבה הטענות שהוצגו בחיבור ברורות ומבוססות, המידה בה ניתן ביטוי לחשיבה ביקורתית בחיבור, היכולת להתמודד עם דעות שונות ומנוגדות, הימנעות מחזרות על אותה הטענה ואופן ארגון החיבור.
ממד הלשון יוערך על פי קריטריונים כגון: בהירות הלשון, סגנון ההולם כתיבה עיונית, תקינות הלשון, דיוק בהבעה, עושר לשוני ושימוש באמצעים לשוניים לארגון החיבור (מילות קישור, משפטי קישור וחלוקה לפסקאות).
כל חיבור ייבדק על-ידי שני מעריכים שאינם תלויים זה בזה. כל מעריך ייתן לחיבור שתי הערכות: הערכה אחת בממד התוכן והערכה אחת בממד הלשון, כשכל אחת מהן תזכה למספר בין 1 (חלש) ל-6 (מעולה).
הציון הסופי על החיבור יהיה סכום כל ארבע הערכות: הערכת התוכן והערכת הלשון של כל אחד משני המעריכים. במידה ויתגלה פער ניכר בין הערכות שני המעריכים, יועבר החיבור למעריך שלישי לצורך בדיקה נוספת.

האם הציון במטלת הכתיבה מופיע בנפרד כאשר מתפרסם הציון בבחינה?
לא. ציונה של מטלת הכתיבה משוקלל בתוך הציון של פרק החשיבה המילולית, ושווה ל-25% ממנו. לכן, נבחן אינו יכול לדעת מה היה ציונו במטלת הכתיבה.

מדוע יש צורך במטלת כתיבה בבחינה הפסיכומטרית?
הכתיבה העיונית היא מיומנות נדרשת בלימודים האקדמיים, ועל-כן מטלות לבדיקת יכולת ההבעה בכתב נערכות בבחינות רבות המבקשות להעריך את כישורי הנבחן לקראת לימודיו באקדמיה.

האם ניתן להתכונן לקראת מטלת הכתיבה?
בהחלט כן! אמנם לאנשים שונים יכולת ביטוי שונה, הנקבעת על פי ניסיון חייהם, התנסויות קודמות בכתיבה, לימודיהם, הרגלי הקריאה שלהם וכשרונם, אך עם זאת, כמו בנושאים אחרים אותם בודקת הבחינה הפסיכומטרית, גם כאן ישנה חשיבות מכרעת להיכרות מוקדמת עם הדרישות, לגישה נכונה למטלה, לעמידה במספר כללים ובעיקר לתרגול.
לכן, מי שלומד את הדרך הנאותה לנסח משפטים ופסקאות בשפה העברית, לבנות חיבור הכולל את כל החלקים הנדרשים, להציג טיעון משכנע אשר יתמוך בעמדתו ויתרגל את כל אלו, יוכל לשפר את ביצועיו בכתיבת חיבורים.
בקורס הפסיכומטרי של אנקורי אנו לומדים כיצד לעמוד בהצלחה במשימות אלו, ומוסיפים על כך עצות רבות נוספות.

כיצד בנויים פרקי החשיבה המילולית?
כמו שאר פרקי הבחינה, גם פרקי החשיבה המילולית מורכבים מ"שאלות אמריקאיות" בהן מוצעות לנבחן ארבע תשובות. פרקי החשיבה המילולית מורכבים משלושה חלקים:

  • 6 שאלות של "אנלוגיות", בהן מוצג לנבחן צמד מילים, ועליו לבחור בתשובה המציעה את צמד המילים שהקשר ביניהן הוא הדומה ביותר לזה שבין שתי המילים שהוצגו.
  • 11-13 שאלות מסוג "הבנה והסקה", הכוללות שאלות של השלמת משפטים, הסקה מילולית, חשיבה מחקרית, הבנת כללים ושיבוץ והתאמה.
  • 5-7 שאלות "הבנת הנקרא", המתייחסות לקטע קריאה המוצג בפרק.

כמות השאלות אינה קבועה, ויכולה להשתנות. בסה"כ, בכל פרק חשיבה מילולית ישנן 23 שאלות עליהן יש לענות ב-20 דקות.

האם עדיין צריך ללמוד מילים מהמילון כחלק מההכנה לפרק המילולי?
כן, אבל לא באותו היקף כפי שנדרש בעבר. אמנם לאחר הרפורמה במבנה הבחינה, הורדו מהפרק המילולי שאלות ה"מילים וביטויים" אשר בחנו את שליטתו של הנבחן באוצר המילים בשפה העברית, אך היבט זה עדיין נבדק הן דרך שאלות ה"אנלוגיות" ו"השלמת המשפטים", והן בממד הלשון במטלת הכתיבה. על כן, היקף אוצר המילים שיש ללמוד הצטמצם, אך לא נעלם לחלוטין. לקראת הבחינה במתכונתה הנוכחית יש ללמוד כ-1,000 מילים, בנוסף למילונים ייעודיים מיוחדים שנועדו לשיפור אוצר המילים במטלת הכתיבה.

חשיבה כמותית

כיצד בנויים פרקי החשיבה הכמותית?
כל פרק חשיבה כמותית כולל 20 שאלות, הנחלקות לסוגים שונים:

  • שאלות אלגברה – הבסיס של כל המתמטיקה: ביטויים, משוואות, אי-שיוויון, שברים, חזקות, שורשים ועוד.
  • שאלות גיאומטריה – תורת הצורות: משולשים, מרובעים, מצולעים, מעגלים, מערכת צירים והנדסת המרחב.
  • בעיות מילוליות – בעיות במלל, המציגות "סיפור" בשפה העברית אשר בסופו חידה חשבונית. בעיות אלו יהיו בנושאים שונים: אחוזים, ממוצעים, חפיפה, צירופים, הסתברות, הספק, תנועה ובעיות כלליות.
  • הסקה מתרשים – בכל פרק יוצגו תרשים או טבלה הכוללים נתונים כמותיים, ואחריהם יישאלו 4-5 שאלות.

האם מותר לעשות שימוש במחשבון בבחינה?
לא. השימוש במחשבון אסור בעת פתרון פרקי החשיבה הכמותית. במקרים נדירים, ניתן לקבל אישור לשימוש במחשבון לצורך ביצוע ארבע פעולות החשבון.
עם זאת, יש לדעת שאיננו נדרשים להיות "מחשבונים אנושיים", וכי כל החישובים שיהיה עלינו לעשות בבחינה הם כאלו שניתן לעשותם עם דף ועיפרון. על מנת להקל על עצמכם בזמן הבחינה, מומלץ לשנן בע"פ את לוח הכפל עד 20, ואת טבלת החזקות המוצגת בספר האלגברה של אנקורי פסיכומטרי.

האם יש דף נוסחאות בבחינה?
כן. בתחילתו של כל פרק כמותי ישנו דף נוסחאות. עם זאת, דף זה אינו כולל את כל הנוסחאות שיש לזכור בע"פ, והשימוש בו עלול לגזול זמן יקר.

פרק האנגלית

כיצד בנויים פרקי האנגלית?
בפרקי האנגלית בבחינה שלושה סוגי שאלות:

  • 8 שאלות של Sentence Completion: השלמת משפטים בשפה האנגלית.
  • 4 שאלות של Restatements: ניסוח מחדש. בכל שאלה נקבל משפט, ונתבקש לבחור את התשובה המציעה את המשפט שמשמעותו היא הקרובה ביותר למשמעות המשפט המקורי.
  • 2 קטעי Reading Comprehension: 2 קטעי הבנת הנקרא, שכל אחד מלווה ב-5 שאלות.

סה"כ כולל כל פרק אנגלית 22 שאלות. גם כאן, כמות השאלות אינה קבועה, ויכולה להשתנות.

מה בודקים פרקי האנגלית?
בניגוד לבגרות באנגלית, בה נבדקים היבטים רבים של ידיעת השפה האנגלית, כיכולת כתיבה, דיבור או שליטה בדקדוק, פרקי האנגלית בבחינה הפסיכומטרית בודקים שתי יכולות בלבד: יכולת קריאה והבנה ושליטה באוצר מילים.

האם ניתן ללמוד לקראת פרק האנגלית?
בהחלט. ראשית, ישנה חשיבות להיכרות מוקדמת עם סוגי השאלות ודרכי הגישה אליהן, וכמובן שישנו ערך רב בתרגול שאלות שכאלו.
בנוסף לכך, יש ללמוד אוצר מילים בשפה האנגלית ולשפר את יכולת הקריאה וההבנה על ידי קריאה של ספר בשפה האנגלית.

האם לציון בפרקי האנגלית חשיבות כלשהי על הלימודים באקדמיה לאחר מכן?
אכן כן. פרט לעובדה שהציון בפרק זה מהווה 20% מהציון הכולל בבחינה, קובע הציון בפרק זה גם את סיווג רמת האנגלית אתה נתקבל ללימודים גבוהים. נסביר: כאשר אדם כלשהו מתקבל ללימודים גבוהים, קובע המוסד הלימודי אליו התקבל את רמת שליטתו בשפה האנגלית, ועל פי קביעה זו קובע המוסד כמה קורסים בידיעת האנגלית על הסטודנט לקחת. סיווג זה, כאמור, נקבע בהתאם לציון בפרק האנגלית בבחינה הפסיכומטרית.

 

 

 

עיצוב אתר: סטודיו לאקיבוקס | פיתוח: נטוּ