דברו איתנו

השאירו פרטים  ונשמח לחזור אליכם עם תשובות מקצועיות

 

תל-אביב
מעוניין ב...

נוער נוער נוער

נוער נוער נוער
"עמדות" בהשתתפות תלמידי אנקורי
KLONE
יחזקאל לזרוב
מהומה בגטו
אנטי-מחיקון
נעה גינזבורג
שיןלמד "למידה מרחוק"
לוסיאנה קפלון , REPLAY , פעולה מצולמת
נוער נוער נוער
מפגש תרבות, אמנות ומדיה

נוער נוער נוער הוא הראשון מבין סדרת ארועי תרבות אמנות ומדיה, שמפגישה יוצרים ואמנים מולטי דיסציפלינאריים, העובדים בקבוצות במרחב הציבורי, ורואים בקהל שותף בלתי נפרד מהיצירה ומהדיאלוג שהיא מעוררת. האמנים עצמם והאינטרקציות שהם מייצרים, מקדמים חשיבה חברתית ביקורתית, תוך כדי שהם עוברים ממדיום למדיום, מזגזגים בין שפות ומציעים ייצוג עכשווי של יצירה, חשיבה ואמנות מעורבת חברתית.  הם עוסקים בשאלות העולות מתוך מציאות דיגיטאלית, בה ילדים מתנהלים בטבעיות כילידים, ומבוגרים הופכים בה למהגרים, מציאות בה בלי משים אנחנו שומרים וזוכרים הכל, בלי יכולת למחוק או לשכוח כלום, זמן שאינו לינארי עוד, בלי הפרדה של פנים וחוץ, שפה שפורצת כל גבול, פוסט שהופך לשירה, טקסים שמדמים מציאות שמדמה טקסים. בתוך המורכבות הזו מייצרים האמנים דיאלוג חי עם הצופה שהופך חלק מהיצירה. זהו נסיון לייצר שיח אמין ואותנטי בין יוצרים לקהל, בין מתבגרים למבוגרים.

במסגרת פריצת הגבול בין החלל המוזאלי לחלל העבודה, בין הפרטי לציבורי, מתנהל המפגש הראשון בסופשבוע אחד, בבית רשת החינוך אנקורי, שהקצתה לצורך כך את משרדי ההנהלה הראשית שלה.  נוער נוער נוער שיתקיים בחודש פברואר הקרוב, משיק לראשונה ומציג את את פתיחתו של חטיבת הביניים והתיכון לחשיבה יצירתית וחדשנות,  ביפו.

 מנהל אמנותי:  יחזקאל לזרוב

 אמנים:  KLONE, נעם פרתום, נעה גינזבורג,  שין  למד, לוסיאנה קפאלון, רוני קורן, יחזקאל לזרוב,  קבוצת “אנטי מחיקון” – עדי גולדובסקי, חביב קפצון, איתמר ענבר, לי נבו,  שאשא דותן, רועי אפרת וגל עמירם, סיון דיין, עודד יעקב, אלה קנדל. הצגה “מהומה בגטו”, פעולה של “תנועה ציבורית “.

"עמדות" בהשתתפות תלמידי אנקורי

"עמדות"  היא סיטואציה פוליטית המופעלת על ידי עשרה חברי תנועה ציבורית או סוכנים מטעמה. 

כוריאוגרפיה להפגנה בהשתתפות הציבור, הנוצרת באמצעות סדרה של פעולות פיזיות הנעשות על ידי אינדבידואלים שיוצרים צורה בה שתי קבוצות יריבות מביאות לידי ביטוי העדפות, שאיפות ודרישות של ציבור המשתתפים. 

הציבור נדרש לבחור בין צמדים של הצהרות שמבטאות עמדה פוליטית , השקפת עולם, העדפה, טעם, עובדה או עמדה מוסרית.

מנהיגת הפעולה עמדות 2014: הגר אופיר

KLONE
חלומות והשתקפויות, מיצב תלוי מקום

העבודה המוצגת בכתה מס' 5 היא ביטוי לאחד האלמנטים החשובים בעבודת האמן "מיקום" העבודה נוצרת בהשראת המקום בו היא מוצגת ולא ניתנת להעתקה ומטרתה ליצור חוויה יחודית חד פעמית. כיתה מס' 5 הופכת בסוף שבוע אחד לחלל ה"מעבדה", שולחנות התלמידים מתפקדים כמצע למרחב קיומי המתנהל בחוקיות של "צלחות פטרי" המכילים מגוון יצורים בני כלאיים המאכלסים את עולמו ודמיונו של האמן. הצופה מקבל הזדמנות חד פעמית להיות חלק מההצגה ובעזרת היחסים של מיקרו/מאקרו, להביט מגובה העיניים, או לחלוף במבט מלמעלה או פשוט להיות רק הרואה ואינו נראה.

KLONE הוא יליד 1983, עלה מאוקראינה ב1994 אמן רב תחומי אוטודידקט השואב השראות מהסביבה המיידית. החל את פעילתו האמנותית ברחוב כנער. כיום עובד במדיומים של רישום, ווידאו, מיצב וציור קיר. הציג תערוכות יחיד וקבוצתיות בארץ ובעולם. עבודותיו באוספים פרטיים וציבוריים כגון: אוסף מוזיאון ישראל לאמנות בירושלים, אוסף בנו כלב, אוסף מוזיאון העיר מינכן ועוד.

יחזקאל לזרוב
לשביה

לשביה, צילום מתוך הסרט, 8:30 ד'

גבי ועינת עומדים לפני דגל ישראל בחצר בית ספרם, בעוד צפירת יום הזיכרון בפתח. ברגע של ספק זיכרון ספק מציאות ממשית, מתחיל משחק ילדים בין גבר פלשתיני צעיר לחוליית חיילים ישראלים חמושים.

הסרט עוסק בנושאים של צבא, זיכרון, ממסד וחינוך, הבוחן את האופן שבו אלימות, מיליטריזם וזיכרון חודרים לחצר בית הספר ומתערבבים עם משחקי הילדות.

הפרויקט נולד מתוך ההכרח להתעסק בנושאים של צבא, זיכרון, ממסד וחינוך. כתוצר של מערכת החינוך שלתוכה חודרים בכפיה נושאים אלו, כפליט של המערכות הללו וכקורבן שלהן, הרגשתי הכרח לחרוג מהאסקפיזם שבחרתי בו עד עתה, ולחטט באותם פצעים שמערכת החינוך שבה ופותחת כנגד עיניהם של ילדים ישראלים גם היום.

עניין אותי לבחון את האופן שבו אלימות, מיליטריזם וזיכרון חודרים לחצר בית הספר ומתערבבים עם משחקיי הילדות, כך שבמבט לאחור קשה להפריד בין השניים.

תסריט ובימוי: יחזקאל לזרוב

מפיקה: ריי תבור

צלמת: אביגיל שפרבר

עורך: אריאל קרבר

שחקנים: לואיי נופי, עופרי שגב, שי מלמוד

 יחזקאל לזרוב, מחזאי ובמאי כתב וביים סרטים קצרים "חוף ללא מציל" ו"לשביה" המוצגים ומשתתפים בפסטיבלים בארץ ובעולם. בשנים האחרונות לזרוב יוצר ויזם פעיל במרחב האמנות החזותית, צלם ויוצר וידאו ארט שהציג עבודותיו במספר תערוכות בארץ ובעולם, יזם ואוצר של פסטיבל אמנות "בוידעם"  במרכז ביכורי העיתים. יזם ואצר את תערוכת הווידאו דאנס   conflict in motion וניהל אמנותית את "אינטימדאנס" בתמונע. משמש ככוריאוגרף הבית של תיאטרון גשר והקאמרי. כתב וביים את "איגלו" (בכורה- פסטיבל ישראל 2013) "סטמפניו" (בימוי משותף עם עדנה מזי"א, קאמרי Radio Heaven ( (בסמינר הקיבוצים), "חזי" (מונודרמה, תיאטרון גשר). לזרוב, בוגר בית ספר לאמנויות הבמה תלמה ילין  ולימודי תאטרון – Actors Centre לונדון. לאחר שירותו הצבאי ב "להקת חיל האוויר" הצטרף כרקדן ללהקת "בת שבע"  במופעים "אנאפאזה", "קיר", "מבול" ו "זינה". עם פרישתו מהלהקה שיחק בתאטרון גשר בהצגות "העבד", "אופרה בגרוש" ,"בשני קולות" "פיגארו" ועוד. בתיאטרון הקאמרי ב"היה או לא היה","ינטל", "האריסטוקרטים" ו"סטמפניו". בקולנוע הופיע בין היתר ב "וואלס עם באשיר", "שלוש אימהות", "החוב," ו"פלסטלינה" ובטלוויזיה בסדרות "פלורנטין", "מרחק נגיעה", "חמישה גברים וחתונה", "יחפים" ועוד.

מהומה בגטו
מחזמר המבוסס על פרוטוקול ועדת החינוך של הכנסת

"מהומה בגטו" הוא מחזה המבוסס כולו על פרוטקול הדיון שהתקיים בוועדת החינוך של הכנסת, בעקבות התפרעותם של תלמידי גימנסיה הרצליה בהצגה "גטו" של תיאטרון ה"קאמרי". 

את משתתפי אותו דיון, שעסק בצורך ובאופן שיש לחנך את הנוער מבחינה אמנותית וערכית, מגלמים תלמידי כיתה י"ב בתיכון האנתרופוסופי שבקרית טבעון, בהנחיית מחנך הכיתה יונתן לוי.

 "מהומה בגטו"  היא חלק מהטרילוגיה הפדגוגית של יונתן לוי יחד עם "שיעור" שיחת בירור"

משתתפים: אופק פוזנר, איתמר סט, אלה הנדלמן, אלרועי פז, גל פינקלשטיין, דינה לייבמן, הילה קרטס, ליאם לבנון, נועה ספיר, עומר לוריא, עילי סלע ושקד שוובר.

במאי: עילי סלע

הפקה ועיבוד הפרוטוקול: עילי סלע ושקד שוובר

מוסיקה: גל פינקלשטיין, ליאם לבנון ועילי סלע

אנטי-מחיקון
עשרה אמנים יוצרים במגוון מדיומים

שאשא דותן, מיצב רישום ווידאו

האמן, בשונה מההיסטוריון, אינו מחויב אל הנתונים והמסקנות היבשות. הוא חופשי להשתמש בנרטיב ובעובדות ככל העולה על רוחו. עשייה אמנותית חושפת את אופיו הסובייקטיבי והגמיש של הזיכרון.

כותרת התערוכה ושמה של הקבוצה שאולים משמו של התקן טכנולוגי מיושן, אשר שימש בשנות ה70 להשבת אותות צבע, שנמחקו משידורי הטלוויזיה בישראל בידי רשות השידור, בהוראה ממשלתית. 

אנו נוטים לחשוב על השכחה כעל כוח טבע בלתי נמנע, פועל יוצא של הזמן החולף. כל הדברים מתכלים; התמונות דוהות, חפצים מתפוררים, בני אדם מתים. במרוצת הזמן, עלולות כל הראיות המעידות על חיינו להעלם, או גרוע מזה, לאבד את משמעותן ולהפוך לבלתי מפוענחות עבור הארכיאולוגים העתידים לבוא.

לעומת השכחה, הזיכרון הוא כוח עיקש הפועל, ללא לאות, לדלות מן העבר את כל מה שחמק ממנו. התפיסה הרווחת היא, כי ללא ההיסטוריה הפרטית, הלאומית והאנושית, לא נוכל להסביר לעצמנו את ההווה ובוודאי שלא נוכל לדמיין את העתיד. משום כך, אין לנו ברירה אלא לעסוק, ללא הרף, בהצלת העבר מתהום הנשייה.

האמנים המציגים בתערוכה בוחנים את עמדתם ביחס לזיכרון ולשכחה. כמו ה"אנטי מחיקון", עבודותיהם נושאות אופי – פרדוקסלי. הן מציעות אפשרויות שונות לפעולה: לזכור ולשכוח שוב ושוב / לנסות לסלוח / למחוק / לשחזר ( אולי בפעם השנייה הדברים יראו אחרת) או להמציא את הסיפור ההיסטורי מאפס או מחדש.

קבוצת "אנטי מחיקון": גל עמירם ורועי אפרת , עדו ברקוביאר, עדי גולדובסקי, שאשא דותן, עודד יעקב, איתמר ענבר, חביב קפצון, אלה קנדל

איתמר ענבר, מיצב ווידאו

אלה קנדל, מיצב , טכניקה מעורבת

סיוון דיין, פסל קינטי ועבודת ווידאו

עודד יעקב, טכניקה מעורבת

נעה גינזבורג
"מעבר", מיצב תלוי מקום

סרט הסימון האדום לבן משמש ביום יום לתחימה והרחקה של אנשים מאזורים במרחב הציבורי. לסרט הדק משמעות סימבולית חזקה בהרבה מכוחו הפיזי.

באמצעות הקשירות שעושה בו גינזבורג מקבל הסרט חוזק ועומק המשנים את המשמעות שלו, תוך הפיכת המיצב למרחב מזמין לצופים. 

במיצב "מעבר" בתערוכה 'נוער נוער נוער' משתמשת האמנית ביריעות שיצרה מסרטי הסימון ליצירת קירות חוצים דרכם יכולים המבקרים להתבונן בנעשה בחלל.

המסיכות התלויות במרחב מאפשרות למבקר להיות לחלק מהמיצב, נותנות לו נקודת מבט חדשה על היצירה מתוך המסיכה בו בזמן שהוא הופך בעצמו לאובייקט להתבוננות. 

נעה גינזבורג (1980) חיה ועובדת בתל אביב, בוגרת המחזור הראשון של המחלקה לאמנות רב תחומית בשנקר (2012) ובעלת תואר ראשון במדעי הרפואה והחיים מאוניברסיטת תל אביב (2008). יוצרת מיצבים, הדפסים וצילומים. הציגה עבודות ומיצבים תלויי מקום בגלריות, חללי תצוגה אלטרנטיביים ובמרחב הציבורי

שיןלמד "למידה מרחוק"
שיןלמד "למידה מרחוק"

עבודת קיר המציגה הכלאה בין "ילד אמיתי" מהספר – ילד עץ שרוצה להיות אמיתי – לילד מתכת וחוטים שרוצה להיות אמיתי גם כן. 

העבודה מציגה ספק ילד ספק רובוט המתנהג בצורה אנושית להפליא כאשר הוא מציג מצב של תודעה, חשיבה ואפילו התנהגות סמי אנטי סוציאלית או דחוייה.

הדימוי רובוט-ילד מתחבר לאנלוגיה נוספת של יצירת המופת של לורנציני -"פינוקיו"  יצירה שהשפיעה על האמן במיוחד בשאלת המורכבות  מי הוא "ילד האמיתי" שמוצג בסיפור. 

לעבודה מצטרפת עבודת סאונד שבאה להשלים את העבודה החזותית על ידי חוש השמיעה.  

שיןלמד הוא אמן רחוב היוצר ברחבי תל-אביב. עבודותיו הפכו בשנים האחרונות לדימויים מוכרים המאתגרים את הצופה במורכבות ויזואלית חזקה המשלבת דמויות מהעולם החרדי, זכרונות ילדותו, לצד דימויים מקוריים מעולמו הפנטסטי של האמן. 

לוסיאנה קפלון , REPLAY , פעולה מצולמת

Replay הוא אירוע חי, יזום ומצולם, המבקש לשחזר מהלכי כדורגל היסטוריים תוך התייחסות ודיון להבטים רחבים של התופעה. האירוע התקיים במוזיאון בת ים ב2012. הפרויקט כלל את קבוצת הנוער מכבי בת- ים, צוות צילום, שדרן, ושלושה פרשנים ששחזרו מהלכים קיימים מהיסטוריה של הכדורגל אשר השפעתן חורגת מגבולות המשחק אל עבר היבטים סוציולוגים, היסטוריים, פוליטים ופורמלים.

מהלכי הכדורגל, אשר בוצעו כאירוע חי ושודרו על ידי השדרן המיתולוגי זוהר בהלול, צולמו על ידי חמש מצלמות ושודרו ל"אולפן" אשר הוקם בסמוך למגרש בתוך המוזיאון. באולפן זה ישבו שלושה פרשנים, אשר באו מתחומי ידע שונים: מודי בראון פרשן ספורט, שיר חכם מבקרת מחול בעיתון הארץ ונמרוד מתן פילוסוף, מול מסכים, וליוו את המשחק בפרשנות.

המהלכים שנבחרו לפרוייקט, אוצרים בתוכם דרמה אנושית ופוליטית והשגים ספורטיבים ואנטי ספורטיביים מרשימים. הם התרחשו בתקופות, מקומות ותרבויות שונות והם חקוקים בזכרון קולקטיבי החוצה גבולות אלו. פעולת השיחזור שנעשתה על ידי הקבוצה, ניסתה לבדוק את היחסים בין פעולה ספורטיבית לפרפורמטיבית, ובין זכרון, אישי או היסטורי, לבין חוויה בזמן אמת. תיעוד המהלכים המשוחזרים על ידי המצלמות, יצר בסיס ליצירת סרט וידאו שכולל את כל מרכיבי האירוע תוך שהוא מתכתב עם חוקי הז'אנר.

לוסיאנה קפלון,ילידת ארגנטינה, עלתה לארץ ב-2002, בוגרת לימודי צילום ואמנות. הציגה במספר תערוכות קבוצתיות בארץ ובעולם.

עיצוב אתר: סטודיו לאקיבוקס | פיתוח: נטוּ