דברו איתנו

השאירו פרטים  ונשמח לחזור אליכם עם תשובות מקצועיות

 

תל-אביב
מעוניין ב...

הרפורמה בבחינה הפסיכומטרית

הרפורמה בבחינה הפסיכומטרית

מדברים הרבה על על הרפורמה במערכת החינוך וביטול הפסיכומטרי, שעליהם הצהיר שר החינוך לשעבר הרב שי פירון, אולם לא תמיד אנחנו יודעים לענות על השאלה החשובה ביותר – כיצד היא משפיעה על עתידם של צעירים שרוצים להתקבל ללימודים אקדמיים? התשובה לשאלה זו גלומה בתשובות למספר שאלות נוספות, ועל כולן נבקש לענות כעת.

כיצד מתקבלים כיום ללימודים אקדמיים?
כיום, הקבלה ללימודים באוניברסיטאות בישראל מתבצעת בעיקר על בסיס ממוצע ציונים בין הבגרויות לבין ציון הבחינה הפסיכומטרית. בכל שנה, מפרסמות האוניברסיטאות את תנאי הקבלה לחוגים השונים, ומועמדים אשר עומדים באותם תנאים מתקבלים ללימודים.

אם כך, האם חובה להיבחן בבחינה הפסיכומטרית כדי להתקבל ללימודים?
לא. למרות שנהוג לחשוב שהבחינה הפסיכומטרית היא חובה עבור כל מי שרוצה להתקבל לאקדמיה, חשוב לציין שאין זה כך: בחלק מהמכללות, וגם בחוגים פחות מבוקשים באוניברסיטאות, ניתן להתקבל ללימודים גם ללא פסיכומטרי. באותו אופן, ציון פסיכומטרי גבוה דיו מספיק על מנת להתקבל ללימודים בחלק מהחוגים, גם ללא ממוצע עם ציוני הבגרות.

אז היי, למה צריך בכלל רפורמה?
בפועל, כמעט כל מי שמבקש להתקבל ללימודים גבוהים צריך גם תעודת בגרות וגם ציון פסיכומטרי. על שתי שיטות ההערכה האלו נמתחה ביקורת רבה, שממנה עולה הצורך ברפורמה. 

מהי הביקורת כלפיי הבחינה הפסיכומטרית?
הבחינה הפסיכומטרית פותחה בתחילת שנות השמונים בידי גוף שנקרא "המרכז הארצי לבחינות ולהערכה", שהוקם על-ידי האוניברסיטאות. הרעיון של הבחינה היה פשוט: במקום שכל אוניברסיטה תערוך בחינות קבלה משלה, ומועמדים המנסים להתקבל לכמה אוניברסיטאות במקביל יצטרכו להיבחן בכולן, תהיה בחינה אחת ואחידה שתשמש כבחינת קבלה לכל האוניברסיטאות ולכל החוגים – זוהי הבחינה הפסיכומטרית. על-פניו, מדובר בצעד נכון וחכם, החוסך זמן וכסף לשני הצדדים – המועמדים והאוניברסיטאות, אך בפועל, הבחינה זכתה לביקורת כבר מתחילתה. עיקר הטענות היו על כך שהבחינה הפסיכומטרית למעשה מפלה בין נבחנים על רקע תרבותי וסוציו-אקונומי, וזאת בגלל אופיין של השאלות, ובעיקר שאלות של ידע כללי.
"המרכז הארצי לבחינות והערכה" קיבל את הביקורת שהושמעה כלפיו וערך שינויים בבחינה לאורך השנים, על מנת לצמצם את ההטייה התרבותית שלה ולהפכה לכלי טוב יותר למיון ולניבוי מידת הצלחתם של הנבחנים בלימודים אקדמאיים. במסגרת אותם שינויים, הוצאו מהבחינה שאלות הידע הכללי ושאלות נוספות, נושאים אחרים זכו לנפח גדול יותר, ובאוקטובר 2012 הושקה הרפורמה בבחינה הפסיכומטרית, במסגרתה השתנה שוב מבנה הבחינה, ונוסף לה חלק של מטלת כתיבה, שתפקידו לדמות כתיבה אקדמית.
חשוב לציין שהוויכוח על יעילות והוגנות הבחינה עודנו מתקיים: מחד, נתונים סטטיסטיים מראים שגם כיום אוכלוסיות חזקות ומבוססות מוציאות ציונים גבוהים יותר בבחינה. מאידך, מדדים המשווים בין הישגי נבחנים בבחינה לבין הישגיהם לאחר מכן כסטודנטים מראים כי לבחינה אכן כושר ניבוי גבוה (עד כמה שהדבר אפשרי), ושיכולת הניבוי שלה אף עולה כאשר מצליבים אותה עם הישגים בבחינות הבגרות.
ביקורת נוספת על הבחינה הפסיכומטרית מתמקדת בעובדה שנוצר סביבה שוק סוער ויצרי של מכונים המציעים קורסי הכנה לקראתה. הטענה המרכזית היא שעלות קורסי ההכנה גורמת לכך שמי שבכוחו לשלם יוכל לקבל ציון גבוה יותר, על חשבון מי שאין ביכולתו לשלם לקורס הכנה לבחינה. במילים אחרות, קורסי ההכנה לבחינה מחזירים "בדלת האחורית" את האפליה הסוציו-אקונומית של הבחינה, ופוגעים בסיכויי הקבלה ללימודים של בני אוכלוסיות מוחלשות.
טענה נוספת היא שהלימודים לקראת הבחינה, הנמשכים בין חודשיים לשלושה, גוררים דחייה נוספת בתחילת לימודיהם של צעירים בישראל (שבכל מקרה מתחילים ללמוד בגיל מבוגר יחסית לצעירים בעולם המערבי, בעיקר בשל חובת השירות הצבאי).

מהי הביקורת כלפיי בחינות הבגרות?
אם האוניברסיטאות לא רצו לכתוב בחינות קבלה נפרדות, מדוע הן היו צריכות את הבחינה הפסיכומטרית? מדוע לא בחרו להסתמך על ציוני בחינות הבגרות? התשובה לכך טמונה בעובדה שבחינות הבגרות אינן נחשבות לבחינות אמינות, שניתן להסתמך עליהן בעת מיון מועמדים ללימודים גבוהים.
הדבר נובע מכמה סיבות: ראשית, הבחינות אינן אחידות ברמתן (בניגוד לבחינה הפסיכומטרית) ולכן לא יכולות לשמש ככלי למיון מועמדים. שנית, תלמידים שונים נבחנים במקצועות שונים, ולא כל התלמידים בישראל נבחנים במקצעות הליב"ה. בשל חוסר אחידות זה, קשה להתייחס לבחינות הבגרות ככלי מיון הוגן וטוב. שלישית, מקצועות הבגרות היום הם רבים מאוד, וישנה טענה כי הריבוי עלול לפגוע בנבחנים ולא מאפשר להם להוכיח את יכולותיהם ולממש את הפוטנציאל שלהם. ורביעית, בחינות הבגרות נחשבות לבחינות ששיעור ההעתקות בהן גבוה יותר משיעור ההעתקות בבחינות האקדמיות ובבחינה הפסיכומטרית, דבר שפוגע באמינותן.

אז מה מציעה הרפורמה החדשה?
הרעיון שעומד מאחורי הרפורמה החדשה הוא לשחרר את המועמדים ללימודים גבוהים מ"חובת הפסיכומטרי" (שכאומר אינה חובה מוחלטת) ולאפשר להם להתקבל על סמך ציוני בחינות הבגרות שלהם, תוך תיקון הליקויים בבחינות אלו. או, לפחות, כך זה הצטייר מכותרות העיתונים. בפועל, הבחינה הפסיכומטרית לא בוטלה, ורבים מהצעירים בישראל עדיין יידרשו לגשת אליה.

אז איזה שינוי בכל זאת מציעה הרפורמה החדשה?
בשלב זה לפחות, רק תלמידים בעלי תעודת בגרות עם ממוצע של 87 ומעלה, עם 5 יחידות באנגלית, 5 יחידות במתמטיקה ובגרות במקצועות הליבה בעברית, יוכלו להתקבל ללימודים גבוהים ללא בחינה פסיכומטרית.
במקביל, יצומצם מאוד מספר בחינות הבגרות. לצמצום זה שתי משמעויות: גם צמצום במספר המקצועות הנלמדים לבגרות, וגם צמצום במספר השאלונים בכל נושא – אם כיום תלמידים ניגשים לכמה שאלונים בכל מקצוע (ולפעמים גם לאורך כל התיכון), הרי שהתכנית היא שלכל מקצוע יהיה שאלון אחד בלבד. שינוי נוסף רלוונטי לאלו שעודם נמצאים בחטיבת הביניים ומטה – לפי הרפורמה, הם יתחילו לגשת לבחינות הבגרות מכיתה י"א בלבד, ולא מכיתה י', כפי שנהוג היום.
שינוי נוסף צפוי במידת מעורבותן של האוניברסיטאות בבחינות הבגרות. אם כיום, לאוניברסיטאות אין כל נגיעה לבחינות אלו, הרי שהרפורמה מציעה שלפחות חלק מהבחינות ייכתבו בידי האוניברסיטאות וייערכו על-ידן ובפיקוחן. במקרה או שלא, הנושאים עליהם ככל הנראה יהיו אחראיות האוניברסיטאות הם הנושאים המרכיבים כיום את הבחינה הפסיכומטרית – מתמטיקה, עברית ואנגלית.
מטרת כל השינויים הנ"ל היא להביא לכך שבעתיד יוכלו כל התלמידים בישראל להתקבל ללימודים גבוהים מבלי לגשת לבחינה הפסיכומטרית, אך שינוי זה צפוי לקחת שנים, אם בכלל יצא לפועל לבסוף.

האם הרפורמה אכן תיושם?
זוהי שאלת השאלות, וכרגע היא נטולת תשובה. שר החינוך פירון, החתום על הרפורמה, אינו שר החינוך עוד, ולכן גורלה של הבחינה תלוי בזהות השר או השרה אשר עתידים להחליפו. ניסיון העבר מלמד ששרים חדשים מעדיפים להשיק רפורמה חדשה, כזו שתקרא על שמם, על-פני יישום רפורמה ששר אחר חתום עליה. עם זאת, גם אם עוד צפויים בה שינויים, ייתכן מאוד שעקרונות הרפורמה הנ"ל כאן כדי להישאר. ימים יגידו.

רגע, אז אני צריך או לא צריך לגשת לבחינה הפסיכומטרית?
כרגע, נראה שרוב מי שמבקש להתקבל ללימודים גבוהים עדיין צריך לגשת לבחינה הפסיכומטרית.
העצה הטובה ביותר שניתן לתת היא זו – מי שמחליט מי מתקבל ללימודים הן האוניברסיטאות והמכללות, ולכן יש לבדוק מולן מה הן הדרישות ותנאי הקבלה שלהן. בהצלחה!

עיצוב אתר: סטודיו לאקיבוקס | פיתוח: נטוּ